|
עד שתשמע אותי קוראת לך
תהיה רחוק מדי כדי לחזור
אולי לרגע תעצור
ותחפש איפה טעינו
ואיך נגמר כל כך מהר ולא ראינו
עד שתשמע אותי...
ומתוך שמיים נשטפים העננים
נופלים מול שני זוגות עיניים שהסיטו מבטים
אל הצדדים - יותר קל לא להתמודד עם האמת
שמחלחלת כמו טיפות בסלע הרטוב
נראה חלל שאי אפשר לסתום רק כשנעזוב
עוד מעט, הסוף הזה קרוב
מבטיח שיהיה לי טוב, לא לחשוב
לא לראות את פניך, עיניך היפות
לרגע אהבו אותי, חשבתי ככה
כשישבנו על הים והם חייכו כשאני שרה
ועכשיו לא חשוב עד כמה
משתוללת... כבר לא תשמע אותי...
עד שתשמע אותי קוראת לך
תהיה רחוק מדי כדי לחזור...
12/2008 LA |
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.