לולי ליאור / לחיות |
היפים, הקטנים.
משאירים מתיקות על קצה הלשון
כשהכל נובל.
כל הסודות
השקרים, הבגידות.
נשארים חסרי משמעות
כשהכל נגמר.
השהייה מתמשכת
ההצגה לא נגמרת
יש אנשים שאינם מבינים
ואני, מקווה, לנסות
לחיות.
כל השנים
החוויות, הזמנים.
נעלמים מאחור
כשהכל שחור.
כל האנשים
הטובים, הרעים.
מעלמים את האור
כשהכל אפור.
השהייה מתמשכת
ההצגה לא נגמרת
יש אנשים שאינם מבינים
ואני, מקווה, לנסות
השהייה מתמשכת
ההצגה לא נגמרת
יש אנשים שאינם מבינים
ואני, מקווה, לנסות
לחיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|