"היי..."
"היי....."
אתמול אמרתי לך שאני רוצה לראות אותך.
אפילו לא ידעתי למה ומה בכלל עבר לי בראש,
אבל רק אחרי זה הבנתי שלא רציתי להיפגש איתך,
אלא עם הבן אדם שנישקתי לראשונה,
עם הבן אדם שחיבק כל כך חזק שפעימות הלב לא עצרו לדקה,
עם אותו אחד...
שכבר מזמן אתה לא הוא...
"אז...רצית לדבר על משהו?"
"לא... לא ממש..."
"בטוחה? כי... לא יודע..."
"חחח, כן בטוחה"
היית בטוח שאני רוצה לדבר איתך עלינו.
גם אני אפילו הייתי בטוחה שאני אזכיר את זה, אבל לא.
נפגשנו באותו הגן שאתה שונא ואני כל כך אוהבת.
כמה טיפשי מצידי היה להביא אותך לגן הזה, אה?
אז ישבנו על ספסל ודיברנו... וצחקנו.
על הלימודים, על חברים, 'התעדכנו בפרטים' מה שנקרא.
מעניין אם שמת לב שלדקה אחת לא הורדתי את העיניים מהשפתיים
שלך.
מעניין אם שמת לב שלדקה אחת לא התרכזתי באמת במה שאמרת...
אלא רק דמיינתי אותי מתפרצת עליך בנשיקה.
בסוף,
כשהתחננת ללוות אותי הביתה, אמרת,
"את בסדר? את נראית עצובה"
ואיכשהו זה נשמע לי המשפט הכי יפה שאי פעם אמרת.
חייכתי ואמרתי "אני? אני בסדר."
כשעמדנו ליד הבית שלי ונישקת אותי על הלחי הייתי חייבת.
לא הסתובבתי ללכת הביתה ואתה כבר הלכת,
רק אחרי כמה מטרים הסתובבת אחורה וראית שנשארתי עומדת
חייכתי וחזרת,
"אני חושבת עליך רומנטי.ואתה בטח יודע את זה.
יש עוד סיכוי בעתיד הקרוב, או שכדאי לי לוותר עליך, עלינו?"
עשיתי פרצוף ושיחקתי עם הידיים
מלמלת כל מיני מילים שלא הצליחו להשתלב למשפט אחד הגיוני,
וכבר הבנתי.
חייכתי, הסתובבתי והלכתי.
"את בסדר? את נראית עצובה"
ואיכשהו זה נשמע לי המשפט הכי יפה שאי פעם אמרת.
Stop tell me where you going..."
Maybe the one you love isn't there
You're going under
"...But you're over it all so you don't care about all that
I had to see
(Better luck next time-Lifehouse)
12.12.08 |
