השמיים נתכסו
בעננים אפורים
הרוח המושחתת
אשר פקדה את האוויר
לקחה את החיוך שלי,
או כך נדמה,
איתה
אל מחוזות רחוקים
ואיני מוצאת
ולו סימן דרך
יחיד ומיותם
שיוביל אותי אליהם
בין כל השבילים.
בוא,
שב על ידי
מקומך בלבי
כבר שכח חום מהו
האר את עיניי
נסוך חיוך מחודש
על פניי
מדוע אינך יכול?
אינך יכול,
עוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|