[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סתיו בארי
/
בסוף אגיע

אבל אתה חושב שבסוף אגיע ?  הוא הרים אלי מבט, חייך ואמר "אם
אגיד לך כבר לא תצטרך ללכת , כבר לא תוכל לחוות " " כבר לא
תוכל לגלות בעצמך" נשק לי ונעלם.
דקות ארוכות אחר כך עוד ראיתי את החיוך שלו מרחף באוויר, קורא
לי.
קמתי ללכת ,מנער את אבק האדמה מבגדי. שטפתי את כוסות התה שחומן
עוד צבט בידי, קיפלתי את האוהל , ואל תוך התיק ערמתי שכבות של
בגדים ששימשו לי כמגן מפני קור הלילה. כשהתיק כבר על כתפי נתתי
מבט אחרון על המקום בו ישב ועיני נחה על מעגל האבנים ושרידי
העצים בתוכו שהיו לי למדורה. חור שחור יש גם באמצע המדבר
חשבתי, עצים שלמים נבלעים אל ערימת אפר. גם המטייל של מחר צריך
להרגיש כי הוא לבד בעולם קרא בי קול, מושך אותי לפרק את צורת
העיגול ולפזר את תוכנו.
שוב משקל התרמיל על כתפיי , מתדמה לי כמשא הלב. הנוף המדברי
פרוש כשטיח, מכיל אדמה ושמיים  במבט אחד, בהיר, פותר ספקות
ולבטים. אם תרחיק מבטך, אל עבר הפסגות הצחיחות, אל נקודת המפגש
של החום עם הכחול, תבחין בזוג נשרים מסתחררים ודואים במרחבי
האדמה, פורשים כנפיהם במחול עם זרמי אוויר חמים העולים מפני
הקרקע.
מדבר בחורף מביט בי במבט אחר, כמו לובש שפת מילים חדשה, מוכרת
לא מוכרת, נוגעת לא נוגעת משטה בי ברוחותיו הקרות.
אין שביל מסודר לפני ואני דורס לי שביל במרחבים הפתוחים. אם
קרה ופגע בי שביל גמלים או שביל עיזים המטפס לאיטו במעלה אני
מפקיר רגלי לפיתוליו ונותן לו להוליך אותי,  מקיים מקרא שכתוב
: "חכם השביל מן ההולך בו". ברגעים כאלו, על השביל המתפתל אני
מהרהר שוב במשפט שאמר לי :
" תצטרך לגלות בעצמך " וחושב שבעצם יש משהו מקל בידיעה שהלכו
כאן לפניך. אתה לא אבוד לגמרי, אתה לא מיותם. וכבר מצטער כי
פירקתי את עיגול המדורה לפני שעזבתי,במקום להשאיר דרישת שלום
למטייל שיבוא אחרי. כן, חבר, היו כאן, עברו את המסע לפניך ועוד
יעברו אחריך , אל תדאג כל כך, אל תייסר את עצמך עד עפר , תן
לשביל להוליך אותך, תתמכר למוכר, למסורת.
כל פסיעת רגל באדמה מותירה עקבות גם בליבי. מסמנת בי שביל אל
שלוות הנפש שלי ,אל האלוהים השוכן בי בסבלנות אין קץ.  

בלילה התרחקתי מעט מאור המדורה. משאיר את האוהל מאחורי פסעתי
אל תוך החושך ונשכבתי על האדמה הקרה. אל מול אלפי כוכבים הכל
הופך אחד. הארץ והשמיים, אני והאחר, הגבולות נמסים. גופי נטמע
באדמה והיא בי, תחושת הזרות של היקום, המוחשית כל כך-  נעלמת.

"מעפר אתה ואל עפר תשוב" הופך למצב קיומי , אמיתי, כאן ועכשיו.
רגבי האדמה הם בשר מבשרך, דמך הוא המים המשקים אותה. ברגעים
אלה, החיות שבך היא חיות העולם כולו. אם תרצה פשוט רגליך
כאיילה או כיעל שחלף בדרכך היום. אם תרצה פרוש כנפיך כנשר הזה
הדואה, המתרומם אל השמיים שבך, אם רצונך הצטרף לשירת העשב
המתנגן כאן לרגליך, נקודת חיותו היא נקודת חיותך, מתפקעת
בגופך. ריגוש של אהבה פשה באברי, כתחושת הגוף לאחר מעשה של
אהבה, כך, המדבר ואני היינו לבשר אחד.
שינה של שלווה נפלה עלי ואלמלא הקור העז נדמה שהייתי ישן עד
בוקר.
קמתי
את צילו ראיתי עוד מרחוק. צל תנועות ידיים המוסיפות עצים יבשים
להאריך חייה של האש.
התיישבתי, מושיט ידי אל חום האש מהופנט אל קצב ריקודה.
-  נראה שהיה לך טוב, לחש לי.
הבטתי בו, עיניו בורקות , מחייכות לי
- כן, היה לי טוב. היה לי טוב מאוד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אופה אופה לחם,
אז סלוגניסט
סלוגן סלוגן?




הפאסיבי


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/11/09 10:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סתיו בארי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה