לא רוצה לשמוע מאף אחד
כאילו הים עומד מעל ראשי
ושומר על שקט מדומה מכל המסביב

היום עובר כאילו כלום
אותה שגרה שלא נגמרת
אותו חוסר העונים המקולל

סביב ראשי ישנה חומה
שאיש לא יוכל להיכנס
וגם אם ינסה לא יצליח להבין

רק אותו זמר עם הקול הבס
והגיטרה החשמלית מצליח לחדור
אל עומקי המכונה שרק נשחקת עם השנים

ועכשיו ההווה ואני מולו עומד
למען עתיד טוב יותר
אני שואל את עצמי
בשביל מה אני צריך את כל זה

מייסר את עצמי ברחמים עצמיים
ומחשבות אובדניות
מחכה רק לסוף היום, לישון
ולשכוח מיום האתמול...