אני עוצמת את עיניי ונושפת
פוקחת אותם עכשיו ומביטה בך,
מציירת בראשי את כל תווי פניך
חורטת בדמיוני את צבע עיניך, אורך ריסיך, טעם שפתיך
מתקרבת אליך קרוב קרוב כאילו נוגעת אך עדיין לא
ומרגישה את חום גופך מתפשט על גופי
אוחז בי כאילו היו אלה שתי זרועות איתנות ובטוחות
המרימות אותי לאוויר.

איני נוגעת עדיין
כמה אני אוהבת את זה כך,
לדעת שגם בלי לגעת אני מרגישה אותך
אני מקשיבה לך, לנשימות שלך,
לאנחות שלך, למחשבות שלך
אתה מדבר אליי גם בשתיקה
אני מבינה אותך
מבינה יותר מכולם.

לעתים העוצמה של המרווח בינינו
כה חזקה שזה מכאיב
אני נשענת עליך, מתמסרת לך
נותנת לך לאחוז בי
כאילו זה הדבר היחיד שמחזיק אותי מליפול
אתה נותן לי את הביטחון הזה אתה יודע
שאף את חיי אפקיד בידיך.

אני עוצמת עיניי בשנית ונושמת
נותנת לך לקחת אותי לאן שתחפץ
אמונתי בך כה תמימה
עד שרצונך הוא רצוני.
אני מחייכת אליך מבקשת את חיוכך
זה ממלא אותי באנרגיות שאני כה אוהבת
אני מקשיבה לצחוקך שהרי תעשה הכול כדי שאצחק עמך

כל זמן בו האהבה שלי אליך בוערת
לא אחדול
אגרום שתבחין בה בכל אבן דרך ולא תשכח לרגע
שכל זאת  - גם אני בשבילך.
עכשיו, אנשק את שפתיך ברכות
אסתכל לתוך עינייך
אתן לך להתמסר אליי, ואאחז בך
כאילו זה הדבר האחרון...