טיב המעשה נבנה למעשה בנסיון
ולא בהסבר. (הוא רק יריית הפתיחה והכלבה המנחה...)

איכות המעשה נקבעת על פי עומק הכישרון
ולא על פי עומק ההקשר. (הוא רק דרך לעושר ולסוג של הצלחה...)

נבין, נבין לא להבין אמרתם.
נקדיש, נקדיש לאדיש אמרתם.
נחליט, נחליט לא לתכלית אמרתם.
כדאי שנדע להכול ישנן השלכות.

הרי ש...
שיגרה חסרת תוכן היא שיגרע,
מבריק כבר מסנוור מה שהחמדן חושק.
והישוב שמפיץ לפי האופן הוא נורא,
נורא חוקי מה שאומר נכון ספק צודק.
אזיי...
טיב ואיכות העניין הן מן המניין
אך טעמם טמא כנגד
מתיקותו של התוכן
וחריפותו של האופן.

מה שווה כל האינסטנט הזה?
מה שווה כל רוממות הרוח הבאה עלינו (לטובה?)
בעקבות
הנאה רגעית
אושר כדורי
אוכל זריז
תרבות בכיס
והצלחה במקצי המירוץ.

בכל אופן חובה היא התוכן וחשובה מלחשוב.
בכל מקרה תיגרה על עצמך היא עזר ומשוב.
הכול מסתכם במיתון, איזון וסיכון.
(האפשר לערער על זאת?...)

מיומנו של מתמודד מתמיד.