מג מורפין / מה שעבר והווה |
זה לזו
כבר תקופה שאין לבטלה
אתה פושט את
מעיל קור הרוח
ואני עוטה את
מעיל התשוקה
מילים רבות עומדות בינינו
ולשנינו שווה השתיקה
אתה חוזר ומתריע בפני
שבכל יום אנו עלולים למות
וכאילו אין בכך די
אני מטבעי נוטה לנקוט
במשנה זהירות
אם כי נדמה שיש בזה דבר
מנחם באוזני
הן לא לעתיד אני זקוקה ממך
כשאין ערובה לחיי
בלי עקבות הפחד
ממה שעבר ויהיה
רק אין ספור רגעי
חסד יחד
שכולם הווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|