מבית הספר פוסע דרכו כבכל הימים
כאשר אבני הדעה הקדומה עליו נזרקים
ילדים נטועי שנאה שירשו מדורות קודמים
מפיהם יורקים קלשוני אש מחודדים
הטבולים ברעל של קלות-דעים
בעיניהם המלאות טינה, אל ליבו מכוונים
''sal juif'' (יהודי מסריח בצרפתית) לעברו הם צורחים
את ליבו הם סודקים, במנוסה מתחפר בפנים
פזמון: כמו צב שכל עולמו על גבו
בכדי להסתתר מתחפר בתוך עצמו
שלא יגעו, שלעיניהם לא ייחשף משכנו
אל אדמת אבות אבותיך הגעת
בסבר פנים עטופות במסכה התקבלת
לעגו לך על שאתה מה שאתה
מבטים של איבה נעצו בך, בעיניהם סלידה
מבעד עיניהם דמותך התגלתה
על הר הדממה מדממת צלובה
אז התחבקת בתוך עצמך בפינת הכיתה
לנצח נשבעת לשתיקה
פזמון: כמו צב שכל עולמו על גבו
בכדי להסתתר מתחפר בתוך עצמו
שלא יגעו, שלעיניהם לא ייחשף משכנו
מושכת ומחרידה כאחת, קטרוג האנושות
אך הקונפליקטים הפילו את חומות הרגישות
אז התעטף בשיריון של אדישות
לא עוד יחשוק ליבו בשייכות
מילים: ריצ'רד קרט.
|
