17.09.2003

נורא קשה לי להיפתח לאנשים,
קשה לדבר, אפילו על סתם דברים,
אבל איתך הייתי כולי משוחררת,
יושבת בנוח ולא מקופלת.

לא יודעת איך נעלמו הצללים,
לפתע נשארנו רק אני ואתה מחובקים,
היינו ביחד והזמן מהר עבר,
ופתאום, בלי לשים לב, נהיה מאוחר.

שפתייך על שפתיי,
הפחד נמוג מפניי,
עוצמת את עיניי ובהרגשה חמימה,
נסחפת למערבולת רגשות נעימה.

שלא ייגמר אף-פעם,
שנישאר כך לעולם,
רוצה אותך שתהיה רק שלי,
רוצה להפקיד בידייך את ליבי.

שמכל משמר עליו תשמור,
רק תיזהר שלא לשבור,
כי יהיה קשה לחבר בחזרה,
ולהעמיד פנים שכלום לא קרה...