קאמל רוז / אטום |
שאחמדינז'אד נוכח בחדר
כשאני נלחצת אל חלציך
ונלחצת בנשימותיי -
רגוע. רגוע. גופי רגוע.
נקודות אור דקות מתפוצצות מול עיניי -
סממן ברור להתייבשות
אך אני רואה אותן כרמז אטומי ואת תל אביב מתעצבת
כמאפרת שלג חמצמץ.
סצנות גדושות דם מסרט או ספר רב מכר נתלות על עפעפיי
מסיטות את הכדור האפור הזה
ממטרתו
ואז משתחרר הלחץ
הכפתור נלחץ.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|