אמרו תפילה בבוקר
ובקשו רחמיו לעת שקיעה
שאו ברכה לפני שינה
כי את זעמו יניח מאיתנו
מה חטאנו כי לקחם מעמנו
האם בדד ישב ושקט
קול מזמורי מלאכים בקש
ועל כן לקח אותם, מלאכים, מעמנו
וכי הלא באותה שנה לקחם מעמנו,
לא שנת אדם, כי אם שנת כאב
כי בתום ירח אבלות, לא יכלו חיינו לחזור לשגרה, לחיים
על כן לא שנת אדם היא, כי אם שנת כאב
את מאיר הפייטן, את קישון החריף,
את אהוד המבריק, את יוסי ראש שבטנו
את נעמי הנעימה, את עוזי אהוב נפשנו
את שושנה הגבירה,
די אבינו, כי חטאנו
די אבינו, כי בדד לבך
די אבינו, כי לבנו נחמץ ונפשנו דאבה
די אבינו, הנח לכאב לחלוף
די אבינו, כי מלאת גנך אך גנזת גננו
שמור עליהם אבינו
כי רק אתה, יכולת ויכול להם את חובנו. |
