יכולתי לחזור על זה
שוב ושוב בראש שלי,
זה לא אומר שהיית באה
בדיוק כשצריך.
כשהמילים מתחילות לאבד חשיבות,
כשהלב מתרוקן מרגשות
והראש ממחשבות.
את אף פעם לא באה,
כשנגמרות לך הסיבות.
זה הרגע להיות
לעמוד שם וללמוד לשחרר.
זה הרגע שבו נופלות כל ההגנות,
וצריך לעצור את הדמעות.
יכולתי לחזור על זה שוב ושוב,
בתוך הראש שלי
את אף פעם לא שם כשצריך.
והשביל אל הלב כבר חסום.
כל האור כבר נשפך ממך, נגמר.
נשארה רק חשכה,
ואת אפילו לא בכיוון הנכון
עדיין מחפשת
שאתן לך סימנים,
שאבנה מחדש בשבילך,
את כל השבילים.
זה הרגע להיות,
לעמוד שם וללמוד לשחרר.
זה הרגע שבו נופלות כל ההגנות,
וצריך לדעת איך לעצור את הדמעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.