בחזון העצמות היבשות שלי
אני איש חופשי על חוף הים
משוחרר מכל הבל שטות ופחד
ופקעת תלתלים בהירה נשענת עלי עגן

בחזון העצמות היבשות שלי
לא קם לו גואל לצאת לקרב
ואני לא עם אני בנאדם, אני
ומלך בן דוד לא נזקק לחמור לבן

ולו הייתי עגלה ריקה
כפי שכוניתי ברבים
הייתי אני, דוהר חופשי
משוחרר מכל מטען
ולא יפריד האל בין קודש ובין חול,
בין ישראל והעמים
בחזון העצמות היבשות שלי
קהלת ואפיקורוס מסובים מסביב שולחן

ואהבתי,
זה נכון
ושנאתי,
גם זה נכון
אך בין שניהם חקוק בסלע
שם תקיף אחד
ונשאתי אותו לאות על שתי ידיי
ובין עיניי ועל מזוזת ביתי
וקראתי אותו מבוקר ועד ערב ועד בוקר
בחזון העצמות היבשות שלי
ופקעת התלתלים שנחה לה בחיקי
שצרור אל עיני תכלת בהירות
ואל קול של מאה פעמוני סליחות
ישחרר אותי מכל הנדרים

ויכפר על כל העוונות

בחזון העצמות היבשות שלי
ידי התשבי יחדלו מלשחוט וינוקו מדם
יחזקאל ינוח מזעפו
ויונה ימצא מנוחה במעי הלוויתן.