עלינו על שכפודים... כבר 3 ימים אנחנו מחפשים את הנבלה. לא
ישנתי כבר 78 שעות לא  יותר מניקור אחד או שנים בזאב.
הגב שלי כבר התעוות בהתאם לפלטות, אני מרגיש כמו סרטן בשריון
שגדול עליו בכמה מידות.
כמעט כל הצוות פה, בהתחלה היה מצחיק, עכשיו כולם עייפים
ומרוטים.


בסוף חוזל"שנו, היינו בטוחים שהבחור נעלם, ביצע את זממו, קטף
מי שקטף ונעלם בין המסגדים הביוב והסמטאות של הכפרים בגזרה.
שבוע אחר כך "מוסטפא" השועל המקומי הוריד אינדיקציה לגבי
המיקום של הבחור

הורדת פקודה אחר כך קפ"ק וק"פק2. מסדר ציוד ויציאה- פעילות
מוסקת.
הכנסתי הלם אחד שני רסס ופלאש בנג כי מי יודע מה יקרה כשנלחץ
את השפן לקיר,ווידאתי כוננות בשמונת המחסניות שלי, ווידאתי שיש
לי תחבושת אישית, חסם עורקים וליתר בטחון דחפתי עוד ת.א .

עמדנו בשני טורים, מחכים לטייס שיינחת- הוא אמור להגיע מעבר
לכיפה הצפונית. אחוזי תאורה נמוכים, אין סיכוי שנראה אותו עד
שהוא יהיה מעלינו. השלישה עומדת בראש הטורים מחכה שנפקיד את
פתקיות ההטסה לפני שנעלה למסוק.
הרעש המכני של הרוטרים חותכים באוויר,לא עברו יותר משלוש דקות
והמסוק נוחת, לא משנה כמה פעמים, תמיד ההדף מהרוטרים מפתיעים
אותי.

עלינו בהליכה מהירה, אף אחד לא מדבר, רק חיוכים מרוצים.
המשנה לטייס הדגים בלחישה איך להחגר, תוך דקה כבר היינו בחצי
הדרך לכפר.

נחתנו בפאטים, הכלבים לא הפסיקו לנבוח.
אחרי הליכה מהירה ספק מאובטחת חוץ מהקנה המלווה של חוליית
צלפים שהתמקמה מעלינו לתת מענה מכיוון הגגות, הייתי ספוג זיעה
ומתנשם מקלל כל ערבי ברדיוס של 10 קילומטר ממני - הגענו
לאיתור.

דרך השח"ע אני קולט את רונן המפק"ץ מרים יד בתנועת אקדח- המוח
מתרגם את המסר- פ ע ל!

אני יוצא מאחורי הזיג נתפס עם החוליה על הפינה שלי, עובד על
הנהלים הרגילים ומוודא שלא יהיו דו"צים.
"ברחן- אני מעיף כדור באויר, ויקטור- ברכיים ומטה"

אני לוחץ על הPTT, מוקי.2
אחרי עולים 3 4 ו-1 מוקי וסגור

המדונה לוחשת: "בספירת 3 מכת הלמים על הבית"
אני עונה חיובי ואחרי 3 4 ו-1 סוגר

"שלוש שתיים אחת- מכת הלמים"...
3 פיצוצים כמעט בו זמנית, אין סיכוי שהשפן נשאר אדיש
סולומון המתשאל מפוצץ במגפון: "קול נאש פיל בית, איטלה וברא וא
פארוואן"...

אין תשובה!
סולו מפוצץ שוב הפעם אני לא מבין הכל רק... צאו... צבא...
נפוצץ... חבל עליכם

חלון נפתח בפיאה שלי, דרך האמרל אני רואה זוג רגליים מהירות.
המוח מעכל ומתרגם, הפה נפתח, היד לוחצת "ברחן ברחן פיאה 9"
אני נותו כדור באויר, ויקטור ממהר, השפן כמעט ברח, אבל ויקטור
נשך אותו בתחת, הכדור יצא מאיזור החלציים... דרך הצינור הירוק
בעין ימין אני רואה כוונת אדירה מעל קנה מעשן וחיוך עצום שאפשר
לזהות גם בלי אמר"ל...
ויקטור לוחש:  "פגיעה של מיליון דולאר בלאט!"...

אני נפרד מהחוליה ומצטרף לרונן אילן ואמיר- "חוליית סריקה
נכנסת"
הפכנו  את הבית הגיע גם כלבן, מצאנו קצת תחמושת, סכין וכמה
חולצות חמאס...
העיקר שתפסנו אותו אני שומע את רונן אומר.

ווידאנו את הבחור, רונן מכריז בקשר "ג'וני בידיים - כל החוליות
קבלו קולה"

הורדנו את הג'וני אצל השועל, ויצאנו לבסיס
מזיעים, עייפים ומרוצים