להבות האש מעכלות בבשר החרוך
עיניי העיוורון סדורות משך
המילים כהות מלגעת בנפש
סכינים כסופות בהשתקפויות המים.
כנפי המכונה מעטרות את השער
הרוח נושבת על פני קער השחקים
טיפות של דונג מגובשות למגע העור
הצריבה הזו תמיד לא מוסרית.
השמים אחזו בכחול כהה
על פני מסך הערב החדש
פרצי הכוכבים רטשו בצהוב
אבוקות של חלום ישן.
מפות הנפש נפרשו לאטן
לאורך שבילי הרוח הפרוצים
האדמה תמיד קוראת לבניה לחדול
מאש ואפר המלחמות.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.