שתינו תה חזק
מול שער השקיעה
המסרב להיסגר.
ההבל המריר קפא לו באוויר
כשיר נטול כנף.
פרוסות לימון על הצלוחית האדומה
הפסיקו לדמם.
צמא לאור
הצל שלי נגע בצל שלך.
ורוח הפרצים בכתה לה במטבח
כזאבה בודדת.
וסדקים בקיר של השתיקה -
מילה אחר מילה -
זה לא אתה...
תבין, לא בגללך... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.