[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אדם חודרה
/
דייט המוני

הקול והגוף לא תאמו. טון הדיבור וצלילי המילים שיצאו לה מהפה
לא תאמו את מבנה הגוף אותו תיארתי בראש כשראיתי אותה יושבת
בכניסה לתחנת הרכבת.בחורה צעירה, כמעט 21, בריאה אפילו בריאה
מאוד מחכה לי שאני אאסוף אותה לדייט ההמוני הראשון שלנו.
אחרי סיבוב ראשון בחנייה של תחנת הרכבת החניתי את הרכב בצד
הדרך בכניסה לכביש המוביל לתחנת הרכבת. התקשרתי אליה לשאול אם
היא הגיעה. היא ענתה לי שהיא מחכה בכניסה לתחנה. מוזר לא ראיתי
אף אחת עם מבנה גוף רזה, גופייה שחורה עם כתפיות תחרה שיושבות
באופן כזה שכיף להפשיט אותה לצלילי המוזיקה הקובנית שהתנגנה
אצלי ברכב - הפיאט פונטו הלבנה הקטנה של אחותי.
לא שמתי לב כנראה גם לרגליים הרזות והסקסיות, השחומות מעט עם
כפכפי הווינטאג' והסקיני ג'ינס שיושב צמוד צמוד על התחת שצועק
לך שתקרע אותו מעליה כי עוד שנייה הוא צריך מד"א כדי שיבואו
להחיות אותו ויתנו לו אספקת חמצן.
התנעתי את הרכב, ביצעתי פרסה ודהרתי כולי נלהב לכניסה של תחנת
הרכבת. עצרתי במקביל לכניסה, פתחתי חלון ושם ראיתי אותה בין
פנסי הרחוב הדולקים. הסתכלנו אחד על השני. בעודי מסתכל מסביב,
מקווה כי יש עוד בחורות ברדיוס, חוץ מזקן ערירי שחיכה שהתחנה
תיפתח היא שאלה אותי, אדם? עניתי כן. ברגע הראשון ששאלה לשמי -
ההתלהבות בתוכי שבערה כמו המדורה של כיתה ה' בל"ג בעומר בגלל
המגדל הגבוה של הרפסודות - דעכה והפכה לתפו"א השרוף, האחרון
ההוא שאף אחד לא מכניס לפה והוא ניתן לזה שפלרטט בצד עם
המקובלת ולא נתן יד לכל מהלך הערב.
יצאתי מהרכב, התקרבנו ונתתי לה חיבוק והיא נישקה אותי על הלחי.
החיבוק הראשון הזה, חיבוק מרוקאי חם כזה כאילו היא מכירה אותי
שנים ובדיוק באתי לאסוף אותה משדה התעופה אחרי חופשה לא קצרה
בגרמניה. אני מודה שהתבאסתי כי ציפיתי. ציפיתי שהבחורה שאני
אפגוש אותה תהיה רזה, הרי אחרי 4 שנים של יזיזות עם בחורה
גדולה שבאה עלייך כמו צונאמי אתה מצפה לגלים הקטנים שמתלבשים
עליך בעדינות.
כך התחיל הדייט ההמוני הראשון שלי, לא הגעתי להחלטה אם הוא היה
המוני בגלל מצבה הבריא או שמא בשל שני זוגות נוספים שהצטרפו
אלינו, אותם פגשנו במרינה באשקלון.
בהתחלה חשבתי לחתוך איתה לאשדוד, לשבת לבד, להכיר אותה קצת
יותר לעומק ויש לה המון עומק בחזה הזה השזוף הפרופורציונאלי
שהיא ירשה מהאימא המרוקאית שלה. מהר מאוד הורידו אותי מהרעיון
ואחרי נסיעה של 20 דקות בהם היא סיפרה לי על עצמה כאילו ניגשה
לאודישן של תוכנית ריאליטי הבנתי כי השד לא כזה נורא והשד שלה
גם הוא לא נורא בכלל.
הבחורה בסך הכל מלאה בחוש הומור במקומות הנכונים, מצוידת במצב
רוח וגישה שאולי כדאי שגם אני אאמץ. חוצמזה היא מתוכננת להתחתן
עם הצבא ולהישאר בקבע כך שהארנק שלה גם כן יהיה מצויד בשטרות
ובן הזוג שלה ייהנה מבגדים בקסטרו-מן שזה יצטייר בפניהם השוק
של ראשון.
במהלך הערב אחרי שהקבינט החליט על מקום לשבת,  התיישבתי לידה
והצלחתי לשמוע את הצחוק המתגלגל שלה פה ושם ולא הצלחתי לקלוט.
לא הצלחתי לקלוט מה בדיוק מכניס אותי לבלקאאוט של להכיר את
הבחורה, לתת צ'אנס לפגישה נוספת, להמשיך בשיחה בטלפון. המראה
שלה, שבסך הכל הוא יפה ב-20 קילו פחות או המחשבה שרצה לי מרגע
החיבוק והנשיקה על הלחי על היזיזה האקסית שלי. זה הרגע שבו אני
לא מבין למה בורא עולם לא נתן לי את קו המחשבה בזמן החלוקה-
לחשוב עם הזין, להפסיק להתעמק יותר מידי באם אני רוצה לבנות
קשר. כן, משהו חד פעמי. מי עמד עם אקדח מכוון לרקה שלי ואמר
שאני חייב להתחתן איתה.

נכשלתי. לא הצלחתי. אותו ערב לא רק שלא הצלחתי להפסיק לחשוב על
היזיזה והכלבתא שהשאירה אותי עם הזין מקופל במכנסיים, והמון
דיכאון מיני בידיים. אשקלון פתאום נראתה לי כמו תל אביב.
פספסתי כניסה אחת לא נכונה לכיוון המרינה וזהו מצאתי את עצמי
יחד עם הדייט ההמוני בתוך הפיאט הלבנה הקטנה מסתובב בכל אשקלון
ושואל תושבים איך יוצאים לכיוון אשדוד. אני לחוץ מהפדיחה והיא
מרגיעה אותי שהכל סבבה. אני עושה טובה שאני פוזל והיא שומרת על
קשר עין. אני מנסה להוציא את היזיזה מהראש והיא כנראה מחפשת
משהו חדש - אותי. היא מחפשת שאולי אני זה שאעשה את הצעד הראשון
ברגע שהורדתי אותה ליד הבית ואני שואל את עצמי אחרי הנשיקה
ההדדית על הלחי וההתרחקות שלה מהרכב לכיוון הבית שלה, אלוהים,
למה אני כזה הומו?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הפרה שעל שוקולד
בטעם תפוז.



מתוך "101 דברים
ג'ינג'יים"
בהוצאת פאקינג
ג'ינג'י


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/10/09 2:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אדם חודרה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה