כמו רוח החודרת לפתע
מבעד לכל שכבות הבגדים
שכבה ועוד שכבה
שהערמת כנגד קור דומם
נכנסת מבעד למעיל ולחולצה
מדגדגת את העור
ומפלסת דרך - לגעת בעצמות.
חלפת.
כמו מים הפכפכים
בזרם איתן שבנהר גועש,
כשהוא אכזב הוא מלטף
ובחורף מעצב ומפסל את הסלעים שבדרכו
משאיר חלוקי נחל ומשטחים חלקלקים.
את כל הבליטות והחידודים
עם הזמן - מעלים.
והם חוזרים לרגוע כאילו
מעולם לא שצפו - המים
ורק האבנים שהן אני -
יעידו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.