הדלתות נפתחות בלילה
הרוח נכנסת בי
ללא הזמנה.
בודד פה בקופסה,
כשכל הזאבים בחוץ.

סוחב איתי בדרך
את כל אשר נכנס בכיסים.
הרעב מתגבר ומתגבר,
החיות נוגסות בי מאחור
תולשות את הזנב.
ואני רודף אחר עצמי,
בסיבובים חדים
בעיקולים מסוכנים
הסוף רחוק מנשוא המחשבה.

כלוא במשולש,
הצלעות יודעות את תפקודן היטב.
אחת קצרה, אחת ארוכה.
השלישית בורחת כדרכה.
קווים נסגרים ונפתחים, יורדים, עולים.

לצעוק לא אוכל,
בלחישה אשמיע קול,
בפניי קול עובר ושב
אבטא מצוקתי.
בוכה לי פה הלילה,
בוכה ללא הפסק
האחד נופל, השני מתרסק
האחד נופל, השני מתרסק.