Go home to the blue
to the silence
cross the ocean of air
that has no limits
and no sounds
nothing besides the wind that whistles in your feathers
the blood that runs in your veins
and the scream of my words
in your mind

"ומיד חשתי את התחושה המוכרת לי היטב מכבר: את הכנפיים בתוך
גופי ממש, חובטות ועולות. מרטט הברכיים אל ריקנות החלציים אל
מכאוב הסרעפת אל התכווצות הגרון. הביתה, "אודיסיאוס שבעופות",
בקו ישר כחץ. המגנטים הגדולים של העולם מכוונים את טיסתה,
הגעגועים הודפים אותה מגבה, האהבה מאותתת לה, מדליקה לה אורות
נחיתה: בואי-בואי-בואי, חזרי מן המרחק." ("יונה ונער"מאיר
שלו)


חזרתי הביתה