New Stage - Go To Main Page

שחר צוק
/
גרגרים

כשכבר הגיע השלב בו תהיתי- בקול או בשקט (ממילא הכל נשמע אותו
דבר)- איך ישתנה המחר בלעדי ענה לי שקט וכלום. קולות האנשים
שיצחקו ויבכו בלי שום קשר אלי אפפו אותי, חיבקו. החיבוק הדוקר
שלהם הוא לא דבר של מה בכך- בקור המדגדג של הערב. הוא מדגדג
ונשימתי נעתקת מרוב צחוק. אני בוכה וצוחקת. הרוח נושבת ואני
ממשיכה רק לבכות.
איך העולם יראה בלעדי? בדיוק אותו הדבר. אנשים נושמים; שואפים
ונושפים- ובכל חלקיק רגע כזה מת ונעלם עוד בן אדם. אפילו אני
לא שמתי לב בכלל. אם כל בן אדם הוא רק גרגר אחד מבין שישה
מיליארדים אני בטוחה שאני עוד גרגר מצהיב בשמש. לא חופן או
ארמון חול שייזכר איפה שהוא. המטרה היא לא להיזכר, היא לא
להרשים- רק לעצור ולראות מה קורה. איך כולם ממשיכים לנשום,
והרוח ממשיכה לקרר.

אומרים שמוזיקה מאחדת אנשים, באמת שזה נכון. לתווים אין ריח,
צבע, עיניים או דת. אין להם צורה. הם גרגרים פשוטים. ניסו
לצייר אותם בצורה שרירותית, אבל תווים עפים באוויר, פועמים
ברוח, עוצרים את העולם. זה מאחד- לכולם בבת אחת נמעך משהו
בפנים.
ביום בו המוזיקה תמות הרחובות יתמלאו בערמות מבחילות של אנשים
שקפצו אל מותם. אין הספד למוזיקה שמתה. אין מי שיבכה אותה. בטח
לא אני. מה הוא גרגר אחד אל מול אינספור תווים?

איך העולם יתנגן בלעדי? המנגינה תישאר אותה מנגינה. התווים
יפעמו באוויר. הכל ייעצר רק בשנייה בה לבבות מסתנכרנים יחד
בסטקטו הדרגתי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/8/15 9:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר צוק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה