גלעד קוגן / שלי |
מסוגלת לא מסוגלת
את היית צמודה לטף
מבוהלת ואוכלת
את הגעת עכשיו לחדר
קצת צועקת משתוממת
ונוצר לך כמן גדר
מסתכלת מעכלת
ועברו להם חודשיים
את שואלת משתעלת
ונראו כמו שנתיים
מחייכת וצוהלת
את הבאת לנו סיבה
מתבשלת, מתעכלת
את החזרת לנו חיבה
ממלמלת, מחלחלת
ואנחנו כאן בטריו
מתמוגג וגם דואג
והאושר מבצבץ פה
כמו שאת בדיוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|