אם תמצאי ילדה יחפה
הרבה לפני בוא האביב
תדעי שזו היא ממשיכה בדרכה
ועוד מחפשת נתיב

שובל של נשמת כוכב
ואור חיוור של קרן ירח
מאירות עליה בשלג
קטנה וקפואה כקרח

השלג אותה עוטף בשמיכה
לוחש לה מילים מרגיעות
תחת כיפת השמיים
ששוב לא תזכה עוד לראות

הוא אמר לך ללכת, לא הייתה לך ברירה
יצאת אל הדרך ואין חזרה
תמכרי גפרורים בסופה הקרה
או שעלייך תנחת חגורה
ועלייך שומרים מלמעלה
שניצוץ של תקווה לא יאבד
ובאוזנך לוחשת הרוח
שום כאב לא נמשך לעד

והאש בלבך מתלקחת
מדליקה רק גפרור אחד
הוא חם ודולק מול עינייך
הוא חי ובוער לך ביד

ועד מהרה מונחת
ערימת גפרורים שגמרת
הם מתים וקפואים בשלג
כמו שתיכף תהיי גם את

וכשאבא ישמע מה קרה לך
כשלא חזרת אל ביתך
הוא ימחה דמעותיו באגרוף
כי אותך הוא שלח אל מותך

ורק את תדעי שנקברת
תחת כיפת השמיים
עם חום שבוער בלבך
וחיוך על השפתיים.