|
פעם באת אליי לקראת ערב,
עמדתי שם עטורת כבוד
חיכיתי שתבחין בי מתוך
זיכרון ישן
ותחייך שוב, חיוך
נבוך ומוכר.
באת אליי עם רדת הליל,
הכוכבים ביססו את מעמדך
אני תוהה אם גם אתה הבחנת בכך
הם נופפו בשמך במין
גאווה עיוורת
נזכרו שהיינו פעם משהו בערך.
גם הלילה הבטתי לכיוונם
הכוכבים חזרו למקומם הטבעי
מנצנצים ורחוקים לא אומרים לי דבר. |
|
האם הרמיזה "שלח
לחמך" היא שכאשר
הסלוגן לא מופיע
הלחם נשרף וכל
הטעם הלך לו
לאנשהו?
חנהל'ה אופה
קטנה, יש לה
קמח, מים. כל
היום היא לשה,
לשה, בצק
בידיים.
המציאות. אללי
המציאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.