כשהחושך מכסה את היום
צצים בראשי זיכרונות משקרים
הדלת של פחדיי חצי סגורה, חצי פתוחה
דממת החדר מנסה שוב להשתיק את רחשי לבי
אולם גם הפעם הכישלון ידוע מראש
האור בתקרה יתום כהרגלו
כשם הרגש והכמיהה למגע בתוכי
הרגשת מחנק מנקרת בחוזקה באוויר
אני מנסה להתחזק בסיפוקים מהירים
פוקד מקומות דחוסים אפופי עשן ונשים
כמו מכות חשמל לשוכב על ערש דווי
בינתיים הזמן גומע הדרך
קמטי אכזבה ותסכול מבצבצים מעל לחיי

ורק שאלה קטנה בי,
האם השכחה תקל צרותיי
או שמא תצרוב כאבי.