אשמור לי,
לילות של תשוקה אשר לא ידעה גבול.
אותה בערה אשר מעולם לא כילתה את גופינו.
חלקי זיכרון.
נתונים בכל כולנו לרגע עצמו, אשר יימשך לעד,
אשר לאחריו לא יוותר עוד דבר.
לבעור ולא להתכלות. להיטרף ולא לדעת שובע.
ועוד ממך. ועוד עד בלי קץ.
גוף בגוף. בשר בבשר. נפש בנפש.
נמהלים מתמזגים אחד בשני, אחד בתוך השני, שנינו,
לחוד, ביחד.

אשמור לי,
חיוך וצחוק ומבט ומלה, אשר נאמרו.
ואת אלו אשר ביקשו להיאמר.
שברי געגוע.
וכל אלו אשר עודם מבקשים, ומייחלים ומתכוננים לרגע -
אשר לא יגיע, כנראה לעולם.

אשמור לי,
את החול, והים והיער.
ואת האספלט החם.
דרך הרגליים סגרנו מרחק, כל פעם מחדש.
טיפות הוויה. בכל היותנו.
אשמור לי,
אהוב.
אשמור גם לך.