|
מרזבי מתכת פעורים
נושמים את חלל הלילה
הגבישים האלה נמסים באור
לעיסה בלתי מוחשית של רגש.
צורות הערב נולדות מחדש
מבעד לפנסי הרחוב
הצללים הללו קבועי רטט
מנסרים במשטח הארץ.
מעטפת הזמן נושקת במים
חללים עמוקים של חוסר הכרה
פעימות קלילות על בוצת הנהר
השחור הזה משחים בעיניים.
פערי התבנית הגדולה
מערפלים בבצק צורות של דעת
משטחי קיום על אדמת הארץ
חללים עמוקים באדמה.
|
|
|
ואז פתאום...
שמענו בום חזק,
ואנשים התחילו
לרוץ לכל
הכיוונים,
בהתחלה גם אני
לא הבנתי מה זה
ואחר-כך הבאתי
לאנשים מים... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.