היא פוקחת עיניים ליום חדש
הלב מפח, הראש מלא קש
היא פותחת תריסים שייכנס קצת אור
היא לובשת בגד לבן, צחור
היא שוטפת פנים
ויוצאת למסע בשביל הלבנים
שם קיימת חמימות ותמימות
שם היא נזכרת מהי ילדותיות
היא מכירה את כולם, וכולם אותה
הם מבחינים בה, בנוכחותה
היא משחקת עם כולם
כל יום יפה, חדש ומושלם
אין עוד דאגות מטרידות
לא עוד מחשבות ממרידות
אין שיגרה קיומית
אין הרגשה תהומית
חוזרת הביתה, מסירה הבגדים
מתקלחת, ושבה לנוח בין הסדינים
עוצמת עיניים ושוכחת הכל
מחר יהיה עוד יום בו תקום ותשכח שהיה האתמול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.