[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני שוכב על שולחן הניתוחים,
רואה מטושטש, שומע מלמולים,
מבין שזאת היא שאלי מתקרבת,
את ליבי היא רוצה, על זה היא חושבת.

משחיזה סכינים ומכינה את הכל,
ואני, שום דבר לעשות לא יכול.
ידיי ורגלי כבולות לשולחן,
אבל אני, לוותר עדיין לא מוכן.

היא מתחילה לחתוך חתכים קטנים,
ארשת קפואה מרוחה לה על הפנים.
הכאב מתחיל לחלחל לכל אבריי,
והיא ממשיכה, מבלי להביט בעיניי.

היא מחדירה את הסכין הרבה יותר עמוק,
עכשיו כבר נגמר לי הכוח אפילו לצעוק.
"בבקשה אל תיקחי את ליבי," אני לוחש,
"אני מוכן לתקן את כל מה שהשתבש."

"יפה שלי, אני עדיין אוהב,"
"מתוק שלי, גם לי זה כואב."
"אז למה את ליבי את רוצה לקחת?"
"זה אתה שוויתרת עלי, אני לא שוכחת."

מנסה להזכיר לה את כל הזמנים היפים,
היא עוצרת לשנייה, חושבת כמה רגעים.
אני מזכיר לה את האהבה שלנו הייתה,
ודווקא אז, להמשיך בחתכים היא מחליטה.

עכשיו כבר, אותה אני לא מצליח לעצור,
היא שולחת יד, ואת ליבי מנסה לעקור.
"לנצח אוהב אותך," אני אומר בשקט,
בדיוק בשניה שחתיכה מלבי מתנתקת.

זהו, זה נגמר, זה היה רק חלום בלהות.
התעוררתי, אך לא יכלתי לעצור ת`דמעות.
ידעתי שיהיה לי קשה שוב להיות מאושר,
-ידעתי שתמיד, חתיכה מליבי תחסר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
בקבוק של
וויסקי,
החצי הראשון
שורף בגרון

את השאר אני כבר
לא זוכר


אחד יורד על
בקבוק גלנפידיך


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/10/09 13:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סער בן הרוש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה