והיא יושבת שם
מוקפת בחושך הגדול
והיא בוהה בי, בוחנת
מחפשת דברים שמזמן נשכחו
מסתכלת, מחפשת אותי
מוצאת רק שברים
וכאב ישן
הדמעות של אתמול אבדו
מתוך הדמעות היא מתרוממת
עפה אל תוך שמיים שחורים
ממהרת, מתחברת, נעלמת
אל תוך דמעות של אתמול.
[עוד שליפה של שיר ישן.] |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.