אילו לקחת את המילה כפי שהיא,
והנחת אותה בידך כמו הייתה טיפת מים בוהקת.
אילו התרכזת בה, אל תוך הארכיטקטורה המשוכללת,
אל אלפי החלקיקים, הקשרים והמבנים, הכוחות, יחסי הגומלין.
אילו ראית אותה, רוטטת, בינה לבין האוויר ועור היד.
חשת את הכוח הפועם בה, חשת וידעת בה ומה היא צופנת, מה היא
מסתירה.
לא היה דבר זולתה, ולא היה לך כל צורך בדבר,
כי היית שם, עמוק בתוך אוקיינוס של מחשבות ותובנות.
נכנסת אליה בכל מאודך, והנחת שרק היא קיימת,
הנחת - למען הפשטות, למען הכנות והיושר, למען עצמך.

אילו הייתה זו מילה כמו "טיפה", זולגת ורטובה.
מסנוורת אותך באפשרויות החבויות בה, אם כי חמקמקה ומאכזבת:
מתאדה.
אספת למענה עוד מילים כמו "זעיר", "מעט", אבל היא דחתה אותן
בתוקף, בפוביה השמורה ליחסים בין השמן והמים.
אולי אם לא היית מתייחס אליה כאל ילדה קטנה, הייתה מוכנה
להתייחס.
או שאם לא היית מתיימר לחשוב שאתה באמת מכיר אותה על בוריה; או
לפחות שהיית מסוגל לתאר לעצמך שיש לה הכוח להפתיעך באחת; אילו
היית לוקח את האופציה הפרועה ביותר שעלתה על דעתך, ושם את
הטיפה שלך, למשל, בקנה אחד עם עשן כחול ועכור שהופך למפלצת
אימתנית ואיומה.
היא לא כזאת צנועה, הטיפה שלך, והיא לא מחבבת קטגוריות
וסיווגים. כהתחלה, היא הייתה מעלה חיוך אם הייתה שם לידה את
המילה "מזל" לדוגמא.

הוספת להביט, כי זה כל שידעת לעשות, והחלטת לשחרר את המילה
לחופש לו נועדה, החלטת להניחה באוקיינוס.
אבל אוקיינוס הוא מושג מופשט, מעולם לא ראית אחד כזה, ידעת רק
מהי טיפה. חשבת להתחיל לחפש אחד כזה, לצאת למסע, לחקור ולגלות.

התדפקת על קירות הטיפה שלך, צעקת, בעטת, גילת שאתה בעצם לא
יכול לצאת.. התיישבת במרכז המבנה הארכיטקטוני המשוכלל. אלפי
נקודות דיו שחורות תמחו בך, כשבכית כ"כ. אפילו סיבי הנייר.
היית מלוכלך מדיו, מדמם ומלוח.
הדם התערבב במלח, בדיו. הבטת בשלולית העכורה. זה לא מקום יאה
לטיפה, חשבת. אבל הטיפה, קפצה פנימה בלי שבכלל שמת לב. היא
נעלמה כלעומת שבאה, ותהית אם בעצם הייתה בכלל.

היית נבוך. היא הייתה טיפה שלך. חיית אותה, רצית לשמור עליה
במסגרת האידיליה. אבל היא בחרה את מה שאתה לא היית בוחר. יתרה
מזאת, כעת היא חיה אותך, זורמת בך, דופקת בך, בכל עורק ווריד,
היא המחלה שלך. היא מאלחת אותך, עד שתמות, והיא תשתחרר יחד עם
עוד הרבה טיפות; הן יהיו כה זעירות ומקסימות על ידם של
המתבוננים....
על כל פנים, היא, הטיפה - אבל יש לה רצון משל עצמה, והיא חזקה
יותר ממך. זה קצת אירוני, שמילה תהייה יותר חזקה מאדם.