העיניים שלי נהיות רטובות
איך הקפאתי את הכול לאלבום של זיכרונות ישנים
טובים ואפילו טובים מדי לפעמים
ועכשיו באמצע שומקום לדפדף באלבום הישן
מחזיר אותי למין מצב ריקני שכזה שלא ברור מה היה פה עד כה
התמונות רצות והיד לא מפסיקה להעביר דפים אחורה
שנים שלמות מלאות בכל כך הרבה גודש של זיכרונות
אני לא מסוגלת לתאר את ההרגשה הזאת
מין עצבות שותתת דם מול שמחה וכאב שרוצה לחזור לפעם
הכול כל כך שונה עכשיו
הכול השתנה מקצה קיצוני אחד לקצה קיצוני שני
אני לא אותה אחת ואלה שמסביב עוד יותר
אני מחפשת בין הדפים החדשים ועדיין לא מוצאת
אבל מה
מה אין בהווה שהיה פעם?