מונף לפידו ממזרח
מקיץ מצולות, מרחבים.
עת פלוש נתעבים;
את החוטם זבים;
להק טורד של פרשי
הזבובים.
על מגדל השמירה,
תוך הינד של כפירה,
תר פיון ותמה:
בוקר טוב?
ושלווה אפורה -
על ברכיו לא תכרע -
אז תשיב:
ותירא שמא רע?
בר-דיוק פולשני,
לבוש כסות של שני,
מיחף החזאי את רגליו.
וכפקק-שעם
נשרך
מחזאי אחריו,
ובדיו הימים הוא שורך
נעליו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|