במשך שבועיים שכחתי איך זה כשרע לי,
הייתי עסוק בדברים אחרים.
עכשיו כשחזרתי אני שוב מרגיש מרוקן,
והרוח נושבת לי בבטן
חזקה כל כך עד שהיא יכולה
להפוך את כל הספינה,
ולהטביע את כל המלחים חסרי האונים.
הבעיה עם ספינות היא שתמיד יש להן יעד.
והמלחים במקום לקפוץ לאוקיינוס ולשחות,
או סתם לשכב ולהשתזף על הסיפון
תמיד עסוקים בלשטוף את הרצפות
או למתוח את המפרשים.
אף פעם לא נהנים ממשב הרוח שסותר את שיערם
אלא נלחמים ברוח ומנסים לנצחה.
בדרך למקום מסתורי וקסום
ששוכן אי שם מעבר לאופק