כשרקיע מדמדם והשמש שוקעת
השחור מתכסה פיסות פיסות
הוא מכהה את עולמי
ובאפלתו מקשה עלי לראות
ואני חשה איך המציאות
אט אט נעלמת
וחומקת מבין אצבעותיי
המיובלות
ממרומי יגוני מבורות עליצותי
עדין אינני יודעת אם הנני
מברכת את סופו של יום עמל
או את תחילתו של ליל אפל
יצורי הלילה רוחשים להם
הם שרים את סגור ליבי
והנה אני שוב טובעת
אל תוך השקט שלי. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.