תחנה בודדה
בדרום העיר
יורדת במדרגות
ללא ידיעה
לא יופי, לא הדר
סתם יום ענן של בושם
אישה אחרת מסתכלת במראה
מדרגה, והנה היא על המדרכה
ואהוב מהס להזכיר
עומד, רעמת שערו הפכה לעננה לבנה
פוך על עיניים כבויות משגרת
המעמד הבינוני
מרחק יריקה
מן האהוב משירה ארבע
שער ברזל צבוע ירוק, חורק
ופרחים נבולים בגינה
גשר מהמורות
בין אהבה דחויה אחת
לאהבה לא רצויה אחרת
והלב הרעב עוטף עצמו בשכחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.