עכשיו אני גאה עם בטיוטות שלי
מתענג על היצירה הבתולה
אשר עדיין לא באתי אתה
בדין ודברים.
     משלח על פני המים
גם את לחמיי הרקובים -
הדגים המסריחים ממילא יתנפלו עליהם
כאילו היו
ביאליק, או שימבורסקה,

ויסתמו את הפה.

התרגלתי להתמודד עם אשפתם
של מבקרי המוזיאון,
בעלי הגיבנת הרגשית -
("זה מושלם בדיוק ככה, אל תיגע!")
מפחידים אותי יותר.

מן הטיוטות אני מפיק  את
אורגזמתה של המילה הנאנחת,
ואופה פחזניות עתירות    נחת
לשירים של מחר.
ואמור אמן.