במראה שלך הכול משתקף אחרת
ממש כמו מבוך ביריד
כשכל הליצנים שבך מסתובבים לי בראש
אנחנו משכיבים אחד את השני (לישון)
לפעמים במאונך
ובזרועות ארוכות - אתה מלטף ואני הודפת
ולוחצת את עצמי בכוח כנגד הרצפה, נגד הקיר
רק לא כנגדך.
אתה מחליף פנים כנגד עיניי, מערפל לי את התודעה
בהבזקים דקים של זהויות,
אורות נדלקים ונכבים סביבנו באופן יזום
ואני מרימה ידיים והולכת לאיבוד בנונסנס שאתה מוכר לי
כי אתה כזה רוכל מוצלח.
גם הלילה ספרנו כבשים שחורות
וחלמנו על כל החיות
מאל"ף ועד ת"ו
כשזרועות התמנון הבוגדניות שלך חובקות אותי אליהן ויונקות ממני
את הכוח והשכל להיחלץ ממך כל עוד אני יכולה.

במראה שלך הכול משתקף אחרת,
המציאות בה מכוערת.
הזמן שלך הוא רק הווה
ואתה חי רק כאן ורק עכשיו -
אין אלוהים מול המראה הזאת
אין אהבה או רגש
אין מוסר
אין תקווה
ואין גבולות.