|
הרוח אוחזת בידנו
לוחשת אל הפחד
שבגד בחלומנו
ומה רצינו
אם לא גן עדן של שלמות
ועוד יום בלי כל משמעות
נקרע בין רסיסים
של התבגרות מאכזבת
שבה נאחזנו כדי לא ליפול
ואיפה הרגע שלו חיכינו
שיחליף את הגשם
שנשטף מפנינו
וניסחף איתו
אל דרך התשוקות
עד שידינו יכבלו בזרועות המוות
ומה ביקשנו
אם לא לעוף כמו ציפור
אל עבר מטרותינו הוורודות
שנשקפות מעבר לחלון חדרינו
ונישאות אי שם באופק
האפלולי של חיינו
שכן עד שלא נטעם מפירותינו
לא נישבר
כי לנצח נולדנו
ותמיד נחזור לחלום. |
|
|
אני באמת לא
חושבת שיש מישהו
שמאשר את כל
הבולשיט הזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.