|
מדרגות נעות עולות לאיטם
דילמה מיומנו של ישו או אברהם
להמשיך ישר או לסטות בפנייה
התיאוריה עוד לא חשה בעוצמתה
שנתיים ומזמן הפסקתי לחקור את עצמי
כי הפנים הם של משוגע אבל גם שלי
אבל זה לא קורה לי
כן כל זה לא אמיתי
מדרגות נעות לפתע מסתיימות
עכשיו זה הזמן ליפול על הברכיים להתוודות
איך שלפעמים מעשה אחד מכוון ממוטת את לב העניינים
עכשיו צריך לעמוד ישר להסתכל ישר במה אני בפנים
למה כשזלזול נהפך להערכה יש הרגשה של אובדן
מי אני בלי הניחום על מה שאתה כבר לא ממזמן
וזה לא אמור לקרות לי
כן כל זה חייב להיות לא אמיתי
מדרגות נעות באופן איטי
ועכשיו הכל נהיה חד ומציאותי
אבל בצילו של אחר הכל נראה וורוד
ובבטן מלאה אני רוצה עוד
השינוי הגיע והפך אותי ללא מעודכן
ולמה כשזלזול נהפך להערכה יש הרגשה של אובדן
ומילים אמיתיות חודרות פרצה של רגש
ועולה בי להבה. |
|
|
אני יודע איך
כותבים סלוגן
פישקה זוהר מנסה
להרגיע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.