דרור בלומברג / שיר הרכבת |
בקרבת פסי הרכבת
עם שחר לראות
כיצד היום נולד
שואט, עמוס חוויות
בוקע מערפלי הלילה
האלימים
בשעות היום רוצה אני
לחיות את הרגע
לחיות את הנשימה
את העשן ואת השאון
ועם לילה להשתטח
להתנות אהבה עם
הפסים הבזויים, הנחותים
שמתמסרים לכל
להניח את שערי המתולתל
ואת אוזניי הפצועות
הכבויות, החלושות
על פסי הרכבת
ולהמתין לחיבוק
המתכת המתוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|