מסתובבת בחדר צפוף מאנשים ההמולה והרעשים כאילו מתרחקים.

ורק במקום שבו אני עומדת כאילו כלום לא זז כאילו מישהו לחץ על
הפריז ופתאום הכול קפא

Silence מסביב,  מראה ותאורה-  זה הנמר שמתקרב ואני זו
שלכודה.

לא מעיזה ליישר מבט שלא ילכוד הוא את עיניי - שלא יחוש בפחדיי
.

והנה הוא עומד עכשיו ממש קרוב אליי ועוד רגע הוא יוכל לחוש
ברחשי נשימותיי.

תחושה של סכנה מרחפת מעליי והחושים משדרים עכשיו אותות של
מצוקה ומורים לי להתרחק ככל האפשר עד שלא אוכל לראות עוד את
צילו של הנמר המתערטל מתוך דמותך כאילו מבקש להשתחרר.

הנה - ועוד רגע  מבטנו יפגשו והרטט הזה שחולף בגופי כשעינייך
הבוהקות בוחנות וחדורות נבוכה מהתחושה שאופפת אותי רוצה להימלט
אך משהו חזק מושך אותי איזה יצר לא ברור מאיים לכבוש אותי.

ניסתי להושיט יד ולגעת בנמר והוא מיד התקמר והחל להתגונן סרב
בכל תוקף שאגע שאתקרב. בידו הכבדה הדף אותי במבטו החודר הקפיא
אותי ובמקום לברוח ולהניח לחיה חיפשתי את הדרך להיות בקרבתה .


כשהיצר כובש אותי והלא נודע מושך אותי המשכתי לנסות ומהמבט
הכועס הנשקף מעיניו ראיתי פתאום משהו אחר. הרגשתי שהוא מרשה לי
להתקרב. לאט, ובזהירות צעד אחר צעד מצאתי את עצמי מסתובבת
וחוצה את הגבול שבו הנמר התהלך חסר מנוח. רוצה ולא רוצה, דרוך,
מתגונן ואף מוכן למתקפה .ידעתי שעליי להיזהר כי עוד מהלומה אחת
לא אוכל לתקן ובמקום שעמדתי ההדף יהיה חזק יותר.

והימים חולפים להם והמרחק מצטמצם זאת לא אני שמפחדת זה הנמר
שמסתתר לא מביט הוא בעיניי שלא אחוש בפחדיו לא נותן הוא את
גופו שלא אחשוף את חולשותיו ורק כאב נסתר נשקף בעיניו .

לו יכולתי לחבק אותו וללטפו ברוך, לו יכולתי לקרב אותו עד תום.
הייתי מראה לו קצת את האור שלוקח אותך אבל תמיד משאיר לך את
הדרך לחזור, מחמם אותך ולא שורף, אוהב אותך ולא חונק.

אבל הנמר בשלו עקשן. מתבצר, מסרב לנסות, מסרב לקבל . רוצה
שאהיה קרוב - אבל לא ליד. חברתי נעימה לו אבל מעדיף לבד.

פעם אמרת לי שאיני מוותרת ולעולם. ולא ארים דגל לבן בגלל מישהו
אחר - יכול להיות שצדקת.  לרוב -זאת הגישה שלי (אני עקשנית)
קשה לי לוותר , קשה לי להשלים עם תבוסה קשה לי למוסס חלום (סוג
של רצון ) אבל היום הבנתי שאין לי מקום בעולמו . לכן, שחררתי
אותו מעולמי והשארתי רק אותך.

כן ידידי, הרמתי דגל לבן ולא בגללי אלא בגללך - ניצחת את
העקשנות שלי (גם שלא ידעת שהתנהלה לה "מלחמה") ויתרתי על הנמר
שערטל את כל חושיי וחי בתוך מחשבותיי שגרם לי לרצות לחוש את
עוצמת ידיו. ומבלי שאשים לב הרצונות שלי הוליכו אותי שולל .
אבל היום , אתה נמר חופשי ממחשבותיי היום נפרדתי מרצונותיי -
במילים פשוטות מתשוקותיי היום נשארת רק אתה בלי הנמר שרציתי כל
כך.

חברתך יקרה לי ועליה לא אוותר אתה איש יקר בשבילי - ולא רק
בגלל הנמר.

יש בך הרבה איכויות ובשל כך הייתי מוכנה להתפשר לוותר - כי
הבנתי שהמרדף אחר הנמר עלול להוביל לכך שאאבד את החשוב לי באמת
- אותך כחבר.