בית המשפט העליון קורא לדנדי קליין, לשאת את טענותיה לפניו.

דנדי קליין: ברצוני להגיש תלונה נגדה, נגד האחרת.

השופט העליון: ומדוע זאת?

דנדי קליין: ובכן, משום שהיא הורסת את חיי.

השופט העליון: זו טענה מאוד חריפה. יש לך הוכחות תומכות?

דנדי קליין: יותר מכדי שאוכל לספור. כדי שתבין את מלוא חומרת
מעשיה, עלי לספר לך מעט היסטוריה.
אני נולדתי בשנת 85, ילדה שנייה לזוג הורים מאושרים. בילדותי,
אני מודה, הייתי ילדה מפונקת וסנובית. הנכדה היחידה, הבת דודה
היחידה. כיאה לבת יחידה במשפחה של בנים, הקיפו אותי בפינוקים
ואהבה. בגיל שלוש כבר היה לי חבר וציפיתי שכל האנשים יעמדו דום
לדבריי. אמא שלי, שהייתי המתנה עליה תמיד חלמה, החליטה שהיא
צריכה להפוך אותי לאדם טוב יותר. היא התנגדה להתמרדותי, לימדה
אותי כבוד מהו.

השופט העליון: והיא הצליחה?

דנדי קליין: הו, כן. היא הפכה אותי לאוהבת אדם, לנדיבה. היא
בהחלט שיבחה את אישיותי. כמובן שהיו לכך מספר השלכות... חוסר
בטחון קל שהופגן בכיתה. ביישנות מעטה. לאט נרקם הקרום שלי, של
האדם שאני כיום. עם זאת, הגרעין לא השתנה. אני חושבת שבתקופה
הזו התחלתי להכיר אותה, את האחרת.
בבית ספר היו לי את החברות הצמודות שלי, ותמיד ידעתי שגם שאר
הבנות אוהבות אותי. אליהן הייתי שייכת-לא-שייכת.

השופט העליון: אני עוד לא מבין במה היא הפריעה לך בחייך?

דנדי קליין: היא משתלטת עליי. היא אומרת לי כל הזמן שאני
מטומטמת, נאיבית. גם כל כשרון שאני מנסה לפתח היא מוחצת
באכזריות. מאיפה האשליה שאני יצירתית? ובכלל, טובה יותר
מאחרים? הצחקתי אותה.היא גורמת לי להרגיש תלותית וחלשה, שום
דבר אינו מספיק טוב עבורה.

השופט העליון: ואיזה עונש את חושבת שראויה היא לקבל?

דנדי קליין: זה ברור שהיא צריכה לקבל גזרת עונש מוות.

השופט העליון: אין בסמכותי לגזול את חייה.

דנדי קליין: אבל אתה, הנעלה מכל, השופט העליון, היוצר של בני
התמותה.

השופט העליון: חייה קשורים בחייך. אם אקח אותה, אקח גם אותך.
מלבד זאת, אני עוסק בבריאה, את המוות אני משאיר לכם, אתם
דואגים לכך יפה בעצמכם.

דנדי קליין: ומה עם לכלוא אותה בצינוק רחוק בים, במקום שהאופק
שלו איננו נשקף?

השופט העליון: ומה אם תבוא סערה, ותסחוף את הצינוק אל האי, כמו
שכבר קרה בזמן גיל התבגרותך? לכלוא את האחרת, זהו רק פתרון
זמני, דחיית העימות מחדש.

דנדי קליין: אז מהו פתרונך? האצטרך להמשיך ולסבול כל חיי?

השופט העליון: אני חושב שיש רק פתרון אחד. אפילו שני אנשים
שנראים כל כך שונה - שניהם רוצים את אותו הדבר, פשוט פועלים
בדרכים שונות. למדו אחת את השנייה ומצאו את הדרך הטובה ביותר.
פשוט, אהבו.

דנדי קליין: אתה מבקש ממני דבר קשה, שייקח שנים. יש לי כוחות
לכך?

השופט העליון: הדברים הבלתי אפשריים שיש בהם סבירות, עדיפים על
הדברים הסבירים שאינם אפשריים.
החלטת בית המשפט העליון בתיק דנדי קליין נגד האחרת היא חיים
בשיתוף ואהבה. בית המשפט העליון יוצא לחופשה למספר שנים.
בהצלחה.