|
מתגעגע לא מפסיק
הכול גורם לי להסמיק
זה רציני ולא מצחיק
אולי כבר די עם זה מספיק
ובגרון טיפה מחניק
הכול בי את האש מדליק
וכשעוצם את עיניי ומתחיל לחלום
המציאות בפניי תמיד תהלום
את הראש כל הזמן מחשבות מציפות
וכל כך מבולבל אי אפשר כך לחיות
ואת שוב מופיעה לא יכול לחכות
וכשאת כבר פה לא יודע לצחוק או לבכות
הניחי לי ותני לי קצת שקט
נפשי הקטנה בתוכי מתפרקת
והלב מתפוצץ ומציף את כולי
כואב לי הגוף כשאת לא לידי
אז אם כבר עזבת תעזבי עד הסוף
ואל תתני לי אחרייך שוב לרדוף
תמחקי את הכאב שנמצא בגללך
גם ככה קשה המסע מפרך
ומשקיע עצמי בהרבה עבודה
זה לא פתרון אבל חצי נחמה
עד שתבוא זאת שתשכיח אותך
ואוכל כבר לזרוק את דמותך ואברח |
|
|
כעומק החזייה -
כך עומק
החדירה!
פרובוקטור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.