|
את השחור הזה
הזמן לא לקח
מראש לא היה אף צבע
לזכור מלבד שחור
השחור המואר ביותר
שחור לעולם לא ילבין פניו
אייל עוד מביט בך מעל האבנים
אשר הנמלים בנו קן ביניהן
והן מהלכות בשבילים של סיפור חייך
השזור בפרחים פריכים במיוחד
שאמא שתלה מעליך
דמויי השובל האלוהי
שהשארת אחריך
זיכרונות:
חומך
לשונך
מבטך
המייתך
נביחות ענבליות מסוימות
או ריצה מסוימת למקום מסוים
מטפטף קסם תוך ריקוד סטפס
על המרצפות המפולשות
מבריקות כמעט כמוך
הכל מתחיל בגזע
גזע הכלב
גזע העץ
גזע האדם.
גם כלב מת
עדיין נזקק לליטופים
כל כלב הוא קצת סיגריה
מחשבת את קיצה לאחור
עד שתימחץ שבורה למאפירה
יש לעודד את הצער
לא לתת לו לכרסם
לתת לו לבקוע
לקרוע אותנו לגזרים
לתת לו לדחוף מבפנים
שלא ישאיר אחריו פירור
רק זיכרונות
זיכרונות:
מקלח את גופתך בדמעותיי
לא ניתן לתאר את הגופה
היא אינה קיימת אפילו
רחש הקיום לא נשמע בה עוד
שוכב לצדך לצד המוות
מודד את המרווח הקוסמי
הכאוטי
שחל עכשיו בינינו
מביט בך משיל מעל גופך
את קורות חייך המורחבים
ודוהר אל המרחקים
ואייל עוד קורא בשמך.
הכיסופים מקמטים בי עוד עמוד
איכה אצבע את תחושותיי?
ואם אצבע -
האם יהיו הן פתירות יותר?
עכשיו הגעגוע הוא זנב
בלי כלב
לא ניתן להגדירו
אף לא צבע
גם הכחול הבהיר ביותר
לא יכול.
|
|
|
קח פטיש חמש
קילו,
תן בו ביס,
סוגר עניין
סלאבה, אוקראיני
עם סגנון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.