[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשחיבקתי אותך, הרגשתי כמיהה חזקה לחום אנושי.
משהו במגע שלך שידר לי עצבות נוראית.
כשניסיתי להרפות מעט, ראיתי שאינך מסוגלת לשחרר את אחיזתך
ממותניי, אז כרכתי את ידיי סביבך בחוזקה.
דמעות חרישיות וקול חנוק נשפו באוזניי והבנתי שאת אינה אותה
אחת.
במשך שעות ארוכות ישבנו יחדיו וצחוק מתגלגל נשמע במורד
המדרגות.
אכלנו פירות קיציים ודיברנו על רגש.
גם עם החיוך הכי גדול בעולם, תמיד אוכל לראות את הסדק העצום
השורר בליבך.
מטענים רגשיים רבים נישאים על כתפייך ואני רק רוצה לשחרר ממך
את העול.
להחליף אותך לכמה דקות, שזרם הדם ייחדש לאצבעותייך הדואבות.
גם אם תהיי בפאריז, דלתותיי יפתחו בפנייך ממרחקים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פיסוק רחב, רחב,
יופי, עכשיו
הרגליים שלך לא
מסתירות לי את
המחשב.




החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/9/09 19:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שני-אינס עוז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה