חגי קמרט / הו הנעורים |
בעמק דל נסתר.
הקור בוער
ידה קרה קוטפת,
פרחי תשוקה שתלתי
למחר.
ואם אומר, שתקי ידך
ילדונת
ראי את יגוני שלי
הרסת
ואם תאמר,הנה לך
הפסולת
ומה יש לי, שלך הנה
נותר.
אבין, או אז את סוד
ימי הקסם,
עברו ימי דמעות
ההלם תם.
אתם הנעורים
חלפו ואין כל רחם
אך בעמק דל
בסתיו
שוב פרח קט
נקטף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|