|
אותיות מורס באדי המים החמים
מקנקן התה הכסוף
תנועה קפואה של מנורות קסם
על פני מסך הרוח הקרירה.
ריסים של צל על אור השמש
מבעד עלוות עצים בירוק
דמעות שקופות נוזגות
ממנועים כבדים של ברזל.
קלידי הפסנתר בשחור ולבן
נושקים למיתרי הרגש
קיטועים עמוקים בבועת ההכרה
נפץ הסופה בבוקרו של היום.
עיניי חתולים ירוקות
אוחזות פסלי אבן שחורים
במבני קבורה חשוכים
לאורך הנהר הגדול של הזמן. |
|
|
ויהי שום? נו
באמת. ויהי אור
נשמע הרבה יותר
טוב.
הגורו יאיא מציל
את העולם מחושך,
שוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.